הקדמה לספר "יהדותי – מה נעשה איתך?"

הקדמה
הייתי באמצע מספר פרויקטים אחרים, כשהבנתי שנחוץ לי לעצור לרגע כדי להסדיר את יחסיי עם היהדות. הרגשתי שאם אשחרר את ה"פקק" בעניין הזה (אחת ולתמיד…), אוכל להתפנות מחדש לפרויקטים האחרים ביתר זרימה. כיוונתי לספר קצר ותמציתי שיעקוב אחר השאלות המטרידות אותי, ויניח את המפתחות העיקריים שיעזרו לי לעשות סדר בעניין הזה – בעיקר בשבילי.
אבל כפי שקורה לפעמים, הספר התארך, ואני חושש שהמפתחות קצת נבלעו ביער המילים. האריכות הייתה נחוצה כדי לפרוש את הרקע להבנתם, אך הרקע גם קצת גנב את ההצגה. ניסיתי לתקן זאת באמצעות פרק מסכם, שבו אני מציין במפורש את העיקריים שבהם, אבל אני לא בטוח שהתיאור הזה ממצה ומדויק דיו – היו גם דברים עדינים יותר שפעלו בי, ולא תמיד אני יודע להצביע עליהם.
הבשורה הטובה היא שבהתייצבותי מול הטקסט השלם, אני מרגיש שכל המפתחות הנחוצים לי אכן נמצאים בו. אולי הם לא בולטים כפי שרציתי, אך נראה לי שבשלב זה אמרתי את כל מה שהיה חשוב לי לומר. ואני מנחש שקורא ערני ששאלות דומות מטרידות אותו, ימצא את המפתחות הללו כפי שמגנט מוצא פיסות מתכת קטנות המסתתרות בערמה.
הנה מפת דרכים קצרה לספר: אחרי שני פרקי מבוא שבהם אני מבחין בין היהדות הפנימית לחיצונית, אני מביא את הגרסה שלי לסיפור ההיסטורי של היהדות. זה היה נחוץ לי כדי להתייצב מול סיפורים היסטוריים אחרים שבלבלו אותי. החלק הזה מתפרש על פני תשעה פרקים (ג'-י"א). רבים מהם אינם עוסקים רק בהיסטוריה, ומשמשים הזדמנות לדון בסוגיות עקרוניות אחרות. הפרקים הבאים (י"ב-י"ח) עוסקים באמונה וברוחניות, ומשם אני עובר לזהות המורכבת ולסוגיית העם, בניסיון לברר מה מתוך היהדות רלוונטי לזהותי היום (י"ט-כ"ח). בהמשך אני עוסק בשורה של נושאים נוספים ובמרכזם סוגיית ההלכה (ל"ג-ל"ז).
בחרתי שלא לחלק את הספר לחטיבות, אף שהדבר היה מקל על ההתמצאות בו. חלוקה כזו הייתה הופכת אותו למשהו אחר, ואני עדיין נושא בתוכי את החוויה של ספר קצר ותמציתי הנפרש בהינף אחד. כפיצוי, השתדלתי שכותרות הפרקים יהיו מפורשות ככל האפשר.
זה אינו ספר מלומד. אני לא היסטוריון ולא ביליתי את שנותיי בחוג למחשבת ישראל. זה ספר מסע, יומן אישי ופילוסופי, שאתם מוזמנים להציץ בין דפיו.