מה זה כסף? דוח ביניים – תוכן עניינים מפורט

תוכן עניינים מפורט
ריקוד–6; מבנה הספר–7

פרק ראשון: מושגים ראשונים11
קצר ולעניין–11; קפיטליזם כמופע מאוחר של מערכת וותיקה–12; המוטיבציה שלי במחקר הזה–12; מודעות והכרעה מוסרית–13; הערה לקוראי–13; אוריינטציה פילוסופית–14; הצעה לידידות–14; סוגי כסף נוספים–15; אנחנו צאצאיה של עיר-המדינה הראשונה–16; הערה על השימוש במונחים "המכונה הגדולה" וה"שוק"–16; אפיוניה של המכונה הגדולה המזהות אותה כמשחק אחד–17; השוליים – מה שנמצא מחוץ לשוק–17; ריאליזם קפיטליסטי והתרה איטית של הקשר–18; הערה על גבולותיו העמומים של המשחק–19; איים של אנושיות בתוך השוק–20; אורח החיים ושיבושו–20; המושג אורח חיים-21; כושר וקשר–21; חבלה באורח החיים–22; התמכרות והמנגנון הבסיסי של המכונה הגדולה–23; הערה על השלם המכני והשלם האורגני–24; השיקום הטבעי של אורח החיים ופציעתו מחדש–25; הערה על טכנולוגיה–25; שיבוש תודעתי–26; דוגמה לשיבוש תודעתי – אדמה–27; דוגמה נוספת לשיבוש תודעתי – עבודה–28; ועוד דוגמה לשיבוש תודעתי – ידע–29; אדוני המכונה–29; אדמת חיים–30; כלכלה אנושית–30

פרק שני: אשליית הכלכלה 32
שתי אשליות בסיסיות בנוגע לכלכלה–32; הדבר השלישי ובעיית המעמדות–32; הבידוד והולדת האינדיבידואליזם–33; חזרה על שלושת הטענות בקצרה–34; הבעיה ההנדסית לכאורה של הכלכלה–34; הקניין מלכתחילה אינו חשוב–35; ניסוי שני האיים–36; האם לצוד זו עבודה?–37; היכן עובר הגבול?–38; שאלת החלוקה–39; שפע כביטוי להתאמה – מחנה השבויים–40; מדוע שאלת החלוקה חשובה יותר משאלת הייצור–40; אשליית היעילות–41; חמש דוגמאות לבזבזנות הגדולה של השוק–42; באיזה אופן השוק בכל זאת יעיל ואחראי לקדמה הטכנולוגית?–43; ה"הרבה", השגשוג, והדיכאון–44; הערה על היצירתיות של החומר–45; יעילות היתר והיעדר מנגנון העצירה–46; מפעל הסיכות ובעיית יעילות היתר–47; המכונה חייבת להמשיך לעבוד–48; דינוזאורים מתים בסוף בגלל גודלם–48; ייצור סחורות–49; שמונה מיליארד אנשים–49; בחזרה לשתי המסקנות–50; על חילופי הקניין וקשרם לשאלת הכלכלה–50; יצר המסחר אינו המקור של השוק–51; המוקד של הכלכלה על פי הטענה השלישית–52; של מי הכלכלה הזו בכלל?–52; מדע המלחמה–53; תרנגולות–54; לקראת שלושת פרקי היסודות–55

פרק שלישי: קניין ורשת החוב56
מדוע חשוב הקניין?–56; קניין כקוד חוקי–56; הקניין כגלגול של חפצי מותרות–57; ההבחנה בין בעלות לשייכות–57; שייכות היא דבר ממשי, בעלות היא דבר רשמי–58; אני, שלי, ושייכות מתוקף פעילות–59; הפנים של השייכות–60; השייכות זורמת–60; הבעלות כחיץ מפני פעולת העיכול והזרימה של השייכות–61; ההתמכרות לבעלות–61; רשת השייכות וכלכלת מתנות–62; הערה על עוצמת הקשר מול יצר האיזון–63; רשת הבעלות–64; המסחר אינו הופך את רשת הבעלות לרשת חמה–64; רשת השייכות אף פעם אינה רחוקה מדי–65; רשת הבעלות היא מערכת ההפעלה של המכונה הגדולה–65; סיכום ביניים ושאלה–66;
המוכוונת לעתיד של החיים–67; המוכוונת לעתיד חורגת מן הפן הפיזי-ההישרדותי–67; הערה על האופן שבו הדאגה לעתיד יכולה להכניס עומק לנוכחות–68; תרבויות של החזר מיידי ותרבויות של החזר מושהה–68; האמון כאפיון של תרבויות החזר מיידי–70; נוודות נאורה–70; עיר המדינה כטכנולוגיה של שליטה בעתיד–71; המורשת של יוסף–72; רשת החוב היא בעיקר אמצעי לרשת ההבטחות–73; מוסר מסוג אחר–73; מעגל הבייביסיטר – דוגמה לפעולתה של רשת החוב–74; הלחץ כתנאי לפעילות מעגל הבייביסיטר–75; השייכות פוגעת במנגנון הבעלות–76; השוק לא נוצר כדי להגן על חופש המסחר–76; ואיך הקניין קשור לכל הסיפור?–76; הערה על מיתוס הברטר–77; הערה: קניין הוא לא הדרך היחידה ליצור רשת חובות–77; איך מוודאים שאנשים יישארו קשורים לקניינם?–78; על מנגנוני לחץ ואובדן חירות–79; חפצי עוצמה כחפצי חירות–79; שטר חוב הוא הקניין האידיאלי–80; הכסף כהתגוננות מפני העתיד–80; הכסף כהיתר תנועה וחסימה–81; הסכם בין בעלי בית–81; היציבות של השלטון–82; הערה על הדמיון המתעתע בין פעולת הליקוט לפעולת הקנייה–83; כבוד לטכנולוגיה החברתית והערה על דיוקה של רשת הבעלות–83; סיכום ביניים–84;
דאגה לעתיד (מסוג מסוים) יוצרת חרדה–85; האמון ותחושת השלם כמקור לתחושת ביטחון–86; צלקת אובדן הקשר לטבע–87; הקשבה לשלמות ופילוסופיית החיים של נווד–78; שדה השייכות כספונטניות רגשית–88; הבדידות היא המבנה הפנימי של הבעלות–88; החיפוש אחר ערך נצחי–89; טבעו של הערך הוא להתכלות–89; פחד ההתכלות–90; המוות כאובדן קניין–90; הזהות החברתית כנכס בעלות–91;
משרתי החפצים–91; הזיקה לעתיד – ההבדל בין בני היער לבני העיר–92; הקניין כאורח מחשבה–93; הערה על מקור המשיכה של הנוודים לעיר הגדולה–93; על כתות ומאמיניהם–94; הערה על משיכה חיובית לעיר–94; מרד העבדים העברי כדוגמה לתופעה חוזרת בהיסטוריה–95; הערה על פילוסופיית העיר שחלחלה לזרם הנוודי–96; סיכום עיקרי הדברים–96

פרק רביעי: עבודה98
תן לכסף לעבוד בשבילך – על נפלאות החינוך הפיננסי–98; היחס האינפנטילי לכסף–98; הפירוש האמיתי של "הכסף עובד בשבילך"–99; הממד האופקי והממד האנכי – משל משחק הקלפים–100; מה היה קורה אם כולם היו נהיים עשירים?–100; ומה עם הקניין?–101; עבודה שאיש אינו רוצה לעשותה–102; תעשיית המין והלחץ המקיף–102; כך או כך מישהו צריך לעשות את העבודה–103; במילים יפות זה נעים יותר וגם יעיל יותר–104; הלחץ הכללי ובועת האוויר–104; סיכום ביניים: המנוע של הכלכלה אינו הכסף אלא העבודה–105;
הלחץ הפנימי–106; הבלבול בקשר למילה עבודה והצורך בסדר–106; העבודה כמושג של השוק–106; המשמעויות הנלוות למושג העבודה–107; פעילויות אנושיות שאינן עבודה–107; מלאכה–108; משמעות המילים "עבודה" ו"עבד" בתנך–109; לקטוף תפוח זה לא עבודה–110; עבודה היא הדבר שאנו עושים כדי לכלכל את המכונה הגדולה–110; אזהרת מסע – בלבולים בדרך–111; הכול הוא עבודה (בשוק)–111; ומה שאינו עבודה הוא זכויות קניין–112; עולם העבודה מאוד דומה לעצמו–113; אבא עובד עכשיו – לא להפריע–114; הרעיון היפה והמטעה של ההתמקצעות–114; העבודה כשיבוש אורח חיים–114; סיכום ביניים – לא כל העבודות שוות–115;
עבודה חיונית–116; עבודת טיפוח ודאגה–116; מעמדה של עבודת הטיפוח–117; עבודת כאילו–118; מדוע זקוקה המכונה שנעבוד גם אם זה לא חיוני?–118; העבודה כפולחן–119; סיפורי כיסוי–119; המפקחת – דוגמה לעבודה מיותרת–120; רגע, ומה עם המובטלים?–121; עבודה לבנה ועבודה שחורה–121; המילה עבודה כהרחבה והכללה של "עבודה שחורה"–122; כמה מילים על שרשרת המזון–123; כסף בזבוזים וכסף הישרדות–123; אשליית הניידות החברתית–124; לחץ החובה הוא בסיס הפירמידה, אבל התשוקה לחירות היא המשכה–124; הונם של העשירים הוא חובם של העניים–125; המיסים הם חלק מן המתח הכללי–125; השפה הכפולה – החופש שניתן–126; התקווה להתעשר היא חלק בלתי נפרד ממנגנון הלחץ–126; אבל אולי ככלות הכול העבודה השחורה נחוצה לקיומנו?–127; הקופאית–127; אולי נחלוק בנטל?–128; לעניין השכר–129; עד כמה העבודה החיונית אכן חיונית–130; מה שנחוץ לקיום האנושי אינו עבודה חיונית–130; סיום אזהרת המסע – העבודה האופקית בשירות העבודה האנכית–131; הערה על עבודת כאילו כעבודה סמלית–132; סיכום ביניים – אין שום דבר טבעי בעבודה–133; מוסר עבדים–133;
דוגמאות למוסר עבדים–134; האדון שנפל לבור תעמולתו–135; מובן חיובי ל"מוסר עבדים"–136; הברכה שבפעילות, הברכה שבמלאכה–136; למה לייבש אפרסמונים אם אפשר לקנות מוכנים?–137; הטכנולוגיה בשירות ייבוש האפרסמונים–137; בזכות הטכנולוגיה–138; אנשים שאוהבים לעבוד–139; בשבח הבטלה–139; מדוע אנשים דואגים מכך שעבודתם תיעשה על ידי מכונות?–140; האין זה נפלא?–141; דוחים את הקץ–141; הכיוון המשלים של מעגל העבודה–142; כל כך יפה וכל כך מכוער – הסוף–142; עבדוּת ותרבות – הערה מסכמת–143

פרק חמישי: מעמדות 144
הפיצול המעמדי–144; הכלכלה של מי?–144; המבנה קודם–145; מעמדות, ריבודים, קסטות, שדרות, יוחסין–145; סולם של כבוד–146; כל מי שמטפס מקיים את הסולם–146; איש עני ואיש עשיר נופלים ברחוב–146; המכונה הגדולה אינה רציונלית כמו שהיא נראית–147;
מפת התמצאות: הטיעון הכללי בראשי פרקים–148; אנו יצורים מונעים רגשית–148; הבערות הרגשית מעמיסה על העולם–148; הדינמיקה האישית והדינמיקה החברתית–149; צרכים ראשוניים, רגשות ראשוניים–150; הצורך בשייכות–151; האופן שבו תרבות מגדלת את ילדיה–151; השייכות הפצועה–152; הסיבות ההיסטוריות לפצעי השייכות–152; תהליך ההתבגרות – בין שייכות סימביוטית לשייכות דיאלוגית–153; הצורך בשייכות הוא גם הצורך בייחודיות–154; החיפוש המסובך אחר שייכות–154; מנגנון ההכחשה–155; החשיבה ההנדסית ככלי שחרג מתחומו–156; הרציונל והרציונליזציה–156; המלחמה על הסיפור–157; עלייתה של הזהות החברתית–157; החברה המעמדית כסביבתה של ה"מיוחדות"–158; הזהות השבורה ומלחמת הזהויות–158; המכונה הגדולה מנוהלת על ידי פצעינו–159; הסיפור המורכב על אובדן השייכות–160; סיכום ביניים: הכיוון המעמדי הוא חלק מהפצע–161; האין זה סיפור מסובך מדי?–161;
הבדלים בין אישיים גדולים–162; אירועים שמעצבים מגמות–163; הערה על יצר הדומיננטיות–164; מבנה היררכי מקשה על מפגש עם האדמה–164; החברה המעמדית יוצרת אנשים עטופים בקרום–164; תסביך נחיתות – ההשאה של המכונה הגדולה–165; העניים במרדף אחר העשירים–165; המציאות בשכבות–166; השכבה התחתונה–167; סיכום ביניים – אין שום דבר לא הגיוני ברגשות–167;
התאוריה של השודדים המאורגנים–168; השודדים מתערבבים עם אחרים–169; מלחמות השודדים–170; מנהיגים סוציופתים–170; על מנהיגים–171; החירשות לשלם–172; מקור כוחם של אנשים כריזמטיים–172; הערה על האדישות כלפי מי שחשובים פחות–173; מנגנוני ויסות ואיזון–173; הערה על תפקידה החיובי של התוקפנות והמלחמה–174; סיכום ביניים: הפערים הגדולים–174;
החיבה לפעול על פי כללים–175; הכישרון למלא הוראות–175; תרבות של מבנים ותרבות של אנשים–176; תרבות של פטרונות–177; הצרכנות כהמשך של הפטרונות–177; למדנו לציית ואבד לנו הכושר לשתף פעולה–178; החירות בבשרנו–178; הכוח להיות חלק משלם–179; שיחה כדוגמה לשיתוף פעולה אנושי–179; הבלבול באשר למקורנו–180; דוגמאות לבלבול–181; אנחנו עדיין חיים בתרבות של מגדל בבל–181; הערה על העבדות כטראומה של האנושות–182; סיכום ביניים – התסביך הגדול–183;
גילדת הכלכלנים–184; הערה על תפקידים חברתיים–184; אצולת הפקידים–185; הצצה אל תוך מבנה הכוח של עולם ההוראה–186; חוכמה כלואה–187; ביקורת על האקדמיה–188; בזכות השמרנות ובגנותה–189; הנהלים–190; אין להם כוונה רעה, אבל גם לא כוונה טובה–191; הידע כסולם לעלות בו–192; מדעיזם כלכלי–193; הכלכלה שאיבדה את מצפנה המוסרי–194; הכלכלנים הטובים–195; תמצית טענותיי בגנות הכלכלה האקדמית–196; הערבוב בין מה שטוב לי למה שטוב לעולם–196; הפנים של הגורו משתקפים בירח –197; דת ההכחדה–198; הומו־אקונומיקוס–198; הבעיות הרבות של הכלכלה האורתודוקסית–199; לקראת החלק הבא–200 הערת סגירה של החלק הראשון–200;

פרק שישי: השעורה203
הערת פתיחה – הרכבת הפאזל וההיבט הטכני –203; המסגרת לבחינת הכסף –203; טכנולוגיה חברתית–204;
חידת הכסף–204; התייר –205; תיאטרון בובות מואר ואפלה מסביב–207; האשליה המסתירה את המורכבות–207; להפנות את המבט מעבר להצגה המוארת–208; התנצלות ומשל המכונית–208;
מה הכסף עושה?–210; שתי פונקציות בסיסיות, ומתוכן אחת מרכזית –210; משל הפצע בעץ – הקדמה למהותו של הכסף–212; הכסף כטכנולוגיה של ויסות–212; מי מתכנן את הוויסות? מוקדי כוח מגוונים–213; אבל איך זה עובד? התשובה הקצרה: החוב – התנועה של החור–213; רשת החוב הרב ממדית–214; הכסף כטכנולוגיה חברתית והכסף כתופעה חברתית–215; התשובה הארוכה: השעורה, הזהב וכתב החרס–216;
המטליסטים והצ’ארטליסטים – על מקור הכסף ומיקומי התאורטי–216; המיסים הם המצבר של כל שרשרת החובות–218; המדינה היא במקור ארגון לאיסוף מיסים–219; עוד כמה מילים על הכסף כמתח חשמלי–219; איך עוברים מאלימות לכסף?–220; למה זקוקים שודדים מאורגנים–221; זרע הכסף–222; השעורה בתור הכסף הראשון–222; הרעב לאנשים עובדים–223; גיוסי עבודה המוניים–224; עבודה – המיסים המרכזיים של העולם העתיק–224; הקרנבלים–225; השעורה הופכת להיות מד־מידה–226; שעורה ומיסים – בראשית הייתה המדידה–227; השעורה כמחיר העבודה, מתכת הכסף הרעבה–228; סיכום ביניים – לשודדים חשוב להיות הוגנים–228;
כסף אינו אמצעי חליפין –229; סחורה איננה אובייקט חומרי ולא נושא לחליפין –230; קערות שאוספות כסף –231; הערה על הספורט של איסוף כסף–232; הפזילה לצדדים – איך חפץ נעשה לסחורה–233; מוכן ורוצה, עוד כמה מילים על התחזות–234;
הזהב והכסף – השמש והירח של השוק–235; הארמון, המקדש והזהב–236; מהות הרעב לכסף וזהב–236; על גמישותו של העודף והאופן שבו הוא יוצר אי־עודף–238; הערה על הפנומנולוגיה של מאמץ השרירים המיותר–239; הזהב – הדלק לא לעבוד–240; שביל האבנים הזהובות אל החופש–241; הערה על אלים ומיניות–242

פרק שביעי: הזהב243
סיכום ביניים – המשבצת הריקה–243; פרודות של אלימות מבוזרת–244; מאין נובע ערכו של הזהב?–245;
שאלת הערך – חידוד השאלה–246; ערך ומחיר הם שני דברים שונים–247; ערך הוא חשיבות אורגנית–247; איכות היא מפגש – מולקולות של אכפתיות–248; בראשית היה הערך–248; ערכו בהתכלותו–249; ערך נובע מפעילות –249; צוואר הג’ירפה בעקבות החשיבות–250; אבן החכמים, הזהב והאל־מוות–251; ערכים נושמים וערכים מכווצים–251; חומריות הישרדותית–252; סיכום ביניים – לקראת תשובה לשאלת הערך הקבוע–253;
שני עולמות, שני מבטים–254; דעת הקהל והמבט הכפול–255; האדם משאיל את ליבו למכונה–255; האבולוציה של המבט הכפול–256; הערה על הזיכרון של הציבור–256; יציבות דעת הקהל וההיררכיה–257; התקשחותה של דעת הקהל–258;
מה זה מטר? על מורכבות מושג המדידה–259; השכבה הכמותית והבלבול הגדול–259; סיכום ביניים–261;
הערה על תפקיד המסחר בהולדת הכסף–262; מתי זה מתחיל להיות כסף?–263; חפצי כסף –264; האם קופסת מלפפונים חמוצים יכולה להיות חפץ־כסף?–266; תבנית הכסף – פעילות אנושית טיפוסית–267; מה יכול לשמש כחפץ־כסף? –268; יש דברים שקל יותר לראותם ככסף–269; הערה על חומריות המטבעות–270; המבט שעושה חפץ לחפץ־כסף–270; הופעת המטבעות–272; מטבעות וירטואליים–273; שני חפצי כסף מחוץ למכונה הגדולה–274; סיכום ביניים והמעבר לשאלת המחיר–275;
שאלת המחיר–276; ריקוד התודעות המסחרי–277; הסתכלות מקרוב על ריקוד התודעות–277; מוצרים המוניים –278; הערה על ערך כספי כביטוי לעבודה–280; הערה על ערך כספי כביטוי לערך החלקים–280; הערה על נדירות כמדד לערך–281; המחיר כשיקוף של יחס הכוחות החברתיים–282; תודעת הקהל–282; סיכום: מה מודד הכסף–283; בחזרה להתמרת אלימות–284

פרק שמיני: הכתב286
הגענו אל הכתב–286; הכסף צמח מרשימת החובות–287; הכתב כתהליך הפשטה של החוב–287; על התפתחות הכתב והגחת תהליך ההפשטה–288; מלכי-צדק–290; הבטחה וחוב–290; כוחו בבלבולו–291; הבטחה מגובה באג'נדה–291; איך חור הפך למכסה?–292; התשובה הקצרה: המצאה פשוטה ואדירה בכוחה –292; חוב ניתן להעברה–293; האם הקופון הוא תשלום או דחיית תשלום?–294; איך חוב נעשה לחוב עובר?–294; סימני תיקוף של הכסף–295; מה מגבה את הכסף – מה שמאחור או מה שמלפנים?–296; הילך חוקי–297; שולם או לא שולם?–297;
הבה נאט – שני אירועים–298; סיגריות במחנה שבויים–299; שיטת הרישום המרכזית–300; החוב כלפי המעגל השלם–300; הקופונים – המעבר לרישום מבוזר–301; הטכנולוגיה של הרישום משנה–302; בלבולים: הקופון הוא הנייר והרישום בו זמנית–302; בלבולים: הסיגריות חוזרות–303; סיכום ביניים עד כאן–303;
"זו סיגריה"–304; הבטחה רעועה והתנופה–305; הבלבול בין קופון לסיגריה–306; הקופון ששוכח את ההיסטוריה–306; ההיסטוריה של השכחה–307; שני מעגלי תנועה – מעגל הכסף ומעגל העבודה–309; סיכום קצר – סיימנו את השלד–309

פרק תשיעי: המעטפת310
המעטפת–310; חזרה למשחק הקלפים העתיק–310; מדוע אנשים ממשיכים לשחק?–311; כמה מייצרים?–312; מי מייצר?–313; מה מייצרים?–314; הנדסת חבלה – התיישנות מתוכננת–314;
איך מייצרים?–315; זרם היצירה הממשית–316; שתי קומות – קומת הבעלות וקומת העשייה –316; על העסקים כשיבוש קומת היצירה הממשית–318; סכרים בזרם–319; השיבוש של הקניין הרוחני: זכויות יוצרים, פטנטים, גילדות–320; הכסף כהון–320; הריבית – עוד קצת על הכסף לצורך כסף–321; אין לבזבז את הבעלות–322;
שאלת העודף–323; הכסף כחמצן–324; עוד על הכסף כחמצן–325; שיווי המשקל העדין בין חוב לחופש–326; סיכום ביניים: ההתמכרות והשפעתה מחוץ למשחק–326;
מי מייצר את הכסף?–328; מה מייצגת כמות הכסף בעולם?–329; היתרונות של הגדלת החוב ומהירות הזרימה–330; אז כמה כסף יש בעולם?–330; למה להגביה את הר הכסף?–332; הר הכסף מגדיל את הפערים–332; כמות האסימונים והערך של כל אסימון–333; איך קורה שהר הכסף גדל ועדיין אין אינפלציה–333; אם אני יכול לקחת יותר – חובתי לעשות זאת–334; הדינמיקה של האינפלציה–335; אינפלציה סמויה: הר הכסף המתגבה והקושי הגדל לטפס עליו–336; מבט מקרוב על הדינמיקה של העלאת המחירים–337; סיכום ביניים ופערי מקצבים–339;
הערת ביניים: האם יש מספיק כסף להחזיר את הריבית על החובות?–340; הפסיכולוגיה של בן השוק–341; אוהב לקנות בזול – דוגמה לחוק קיום של בן־השוק–342; פרופיל של בן השוק–343; ההיגיון של "כי אני יכול" במיוחד על רקע "אני לא יכול"–344; ההומו־מרקט הוא וריאציה של ההומו־ספיאנס–345; המתחים שבתוכם פועל בן־השוק–346; הערה על תעתועי המתמטיקה–347; דת השוק ומדריך לכופרים–349; האם עניתי על השאלה מה הוא כסף?–350

פרק עשירי: איך מכאן הלאה – קריאת כיוון357
לא רק פרק נספח–357; הצורך במשחק חדש–357; הדמוקרטיה כתרופה למחלה–358; הגישה המהפכנית – משחק שח הוא משחק שח–359; עוד על המעשה המהפכני כנאמנות רוחנית–359; המעשה המחתרתי לצד המעשה המהפכני–360; השילוב של התפיסה המהפכנית עם התפיסה המחתרתית–360; איך מצילים את העולם מן המכונה הגדולה?–361; כוחה של זהות–362; חלק מקהילת מחקר רחבה–362;
זהות ונתינה–364; תודעה פלנטרית–364; שייכות מקומית–365; מדינות כחלק מרשת הבעלות, עמים כחלק מן השייכות–365; לעשות את חלקי–365; להגדיל את השוליים–366; אלטרנטיבה רשתית-פרקטלית–366; זהות, חיבור, לימוד–367; עוצמה רוחנית–368; כלכלה אנושית – כלכלה של אחווה–368; להחזיר את העולם לאנשים ואת האנשים לעולם–369; העולם החברתי שיצרנו אינו משרת אותנו–369; השוק אינו יכול לתקן את השוק–370; הטכנולוגיה היא חלק מן הפתרון–370; אנחנו המבוגרים האחראים–371;
הערה על מקומן של אוטופיות וחשיבות הדמיון–372; האיש שבא ממקום אחר–372; לתת הזדמנות לרוח להתגלם בפרטים–373; מותר לנו לחלום–374; על החלימה כפעילות מבריאה–374; בין פנטזיה לחלום–375; על הקושי לחלום–375;
קיצור דרך ופילוס דרך – על המהות של היות אדם–376; ההיגיון של הנוחות–376; לאט–377; על הייאוש–378; מה אפשר לעשות עם הייאוש?–378; יש לנו הרבה יותר אפשרויות ממה שהייאוש מגלה–379; דרכים נוספות להמיר ייאוש לחדווה–379;
חלון של תקווה–380; להיכנס ולצאת בשלום מן השוק–380; לשמור על תודעה ערה – לשים גבול לשוק–380; קוד אתי לבן־ארץ בכניסתו לשוק–381; להיגמל מן ההתמכרות לסימני סטטוס ועוצמה–382; השבעים לא עושים מהפכות–382; מה יכול למשוך אנשים לבסס חיים מחוץ לשוק–382; סיכום ביניים – לקראת המעשה–383

פרק אחד עשר: מחשבות על המעשה384
שני אתגרים שונים–384; הערה על מוגבלות הדמיון שלנו–385; אלטרנטיבות ברבים–385; תיבת נוח חברתית – ניסוי מחשבתי–386; שקיפות–386; א-מדינה רשתית דיאלוגית–387; על הסבלנות וחשיבות הפרטים הקטנים–388;
יחד חדש–389; מפגשים קבועים – דרך יסוד בטיפוח השלם הקבוצתי–389; רשת של אמון – מארג של הכרויות אישיות–390; איך ממליצים על ספר?–391; התפיסה האלמוגית של קהילה–391; רשת אמון כמצע חברתי–392; סיכום ביניים – לקראת עשייה משותפת–393;
מעגל הבייביסיטר – האם יש צורך בכסף?–394; שאלת הטפילים והשאיפה למאה אחוז ביטחון–394; הבעיה בחיפוש אחר מאה אחוז ביטחון–395; זליגה להירדמות והצעה להתעוררות –395; את השלם צריך לטפח – הברכה שבנתינה–396; את מה בכל זאת יכול כסף לשרת –397; האם העולם הגדול יכול לפעול בלי כסף?–398; אנשים אוהבים לפעול–399; אפיונים של סביבת העבודה בעולם ללא שוק–399; סביבת עבודה משולבת חיים–400; מפעל לברגים – איך זה נראה מבפנים–401; האם עבודה מקצועית יכולה להתקיים על בסיס מתנדבים?–402; אנשים לומדים אנחנו–403; עניין בהתנסות–403; ההערה על בעלי ההון–404; הערה על טכנולוגיית ביניים–404;
אבל מה לגבי החלוקה?–406; מגורים – החיבור לנחלה–406; הזכות למקום מגורים–407; הזיקה לנחלה – בתים כחלק מתכסית העולם–407; קמפינג בחוף הים – מודל הראשוניות–408; שייכות ופרידה – הקשר של אדם ואדמה–409; חלוקת העוגה באופן הוגן–411; חלוקה הוגנת של הבתים –411; מי מחליט על התכסית?–412; צעקת בעל הקרקעות–413; גאולת אדמות–413;
נורמות מול חוקים – עולם של הסכמות ללא הסכמים–414; תרבות של אנשים–415; קניין רוחני–416; הממציא אינו לבד–416; יחסי כוח ואחריות–418; ההצדקות המוסריות בשירות הכוח–419;
איך מחליטים ביחד?–420; מעגל סיפורים והקשר עם השלם–421; השלם הקבוצתי–422; שאלת המשילות המשותפת–423; מנהיגות–423; האם המנהיגות נחוצה?–423; מנהיגות המותכת בקהילה–424; ההשלמה בין הנורמות לבין המנהיגות–424; הטרגדיה של מנהיגות לא ראויה–425; מעגל המנהיגות–426; התפקיד הנוכח של המנהיג–427; עמדות כוח ומנהיגות זה לא אותו הדבר–427; המנהיג מוטמע בקהילתו–428; זיקת המנהיגות – על התפקיד המיילד של הקהילה–429; איך נבחר מנהיג, ואיך הוא מתחלף?–430;
מגבלות הדמוקרטיה–430; הרוב אינו משקף בהכרח את נפש הקהילה–431; התהליך חשוב לא פחות מן התוצאה–432; סלילת שבילים בכפר–433; העץ הוא חלק מן הפרי–434; קונצנזוס–435; קנה המידה–436; משילות בקנה מידה גדול–437; סגירה–438; אפילוג: אני לא מאמין–439
מקורות440